פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "המקצוע הנשי" שמושך אליו גברים מכל רחבי הארץ

      פארק אתגרים, סימולציות בעזרת שחקני תיאטרון, לימודי ניהול עסקי ושילוב של כלים טכנולוגיים חדשניים, הם רק חלק מהמהפכה השקטה שמחולל המסלול ללימודי הכשרת מורים באוניברסיטת אריאל. למה כדאי להיות היום מורה בישראל ומדוע הדרך לשם עוברת באריאל? התשובות בפנים

      מורה עוזרת לתלמיד לכתוב (ShutterStock)
      מקצוע ההוראה עובר מהפכה שקטה (צילום: ShutterStock)

      מקצוע ההוראה נחשב למקצוע נשי בארץ ובעולם. לפי נתוני דו"ח ה-OECD מ-2016 בחינוך היסודי בישראל 85% מצוות ההוראה הוא נשי ובמערכת החינוך התיכונית 73% הן מורות. למרות הנתונים ניכר כי מקצוע ההוראה עובר מהפכה שקטה. יותר ויותר גברים לומדים הוראה מלכתחילה או בתוכניות של הסבת אקדמאים.

      "במשך שנים הסטריאוטיפ היה שהוראה הוא מקצוע המתאים עבור נשים המגדלות ילדים, ומתאפשר להן להיות בצהריים בבית. בפועל אנחנו רואים גידול במספר הגברים שלומדים הוראה", אומרת פרופ' ניצה דוידוביץ', ראש התכנית להכשרת מורים וראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוניברסיטת אריאל, אשר מובילה את השינוי, הן המגדרי והן התפישתי, באופן שבו לומדים חינוך ולימודי תעודת הוראה.

      "פתחנו לימודי תעודת הוראה גם בתחום הטכנולוגי למשל בניהול עסקי והנדסת תעשייה וניהול ואנחנו רואים תפנית - זה לא רק מקצוע ש'נוח' לנשים, אלא מקצוע שגם גברים רואים בו אתגר, וכולם רוכשים דרכו מיומנויות חדשות", אומרת פרופ' דוידוביץ'. "לא מעט בעלי תואר שני מעוניינים לעסוק בהוראה, ולומדים באוניברסיטת אריאל - ובכך מציבים בפני עצמם אתגר וממשים את הרצון להוביל שינוי ערכי וראייה ערכית של מקצוע ההוראה".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      "זה מקצוע לאנשים שרוצים להשפיע"

      בשנים האחרונות חלו תמורות רבות בעולם החינוך בישראל. הרפורמות ושינוי שעות ההוראה שדרגו את שכר ומעמד המורים יחד עם טכנולוגיות שהופכות את שיטות ההוראה לחדשניות. כבר מזמן מורים אינם בגדר "לוח וגיר ומפה על הקיר", כמילות השיר הנודע.

      "נגיד האוניברסיטה, מר יגאל כהן אורגד מצטט את דברי הנשיא ויצמן שאמר פעם ש'לא חייבים להיות משוגעים כדי להיות ציוניים, אבל זה עוזר', אני אומרת שלא חייבים להיות משוגעים בתחום ההוראה, אבל זה עוזר", אומרת פרופ' דוידוביץ', שמכהנת גם כראש הפורום לקידום ההוראה בישראל. "החיידק הזה שקוראים לו הוראה והדרכה, גורם לאנשים להשפיע על אחרים כחלק משליחות. אפשר להשפיע בדרכים רבות - דרך מוזיקה, ספורט, אמנות ועוד, אבל יש מקום אחד שבו אתה משפיע מדי יום על אנשים - החינוך. ההתמודדות היא מול אוכלוסייה הטרוגנית, צעירים שזקוקים לריגושים, חוויות. העבודה תובענית מכיוון שהצעירים של היום יותר ביקורתיים ושיפוטיים, ובנוסף עלינו המורים (בכל מסגרת), להמציא את עצמנו כל יום מחדש כי הדור הצעיר הוא שונה ומשתנה".

      פארק אתגרים ושחקני תיאטרון שעושים סימולציות

      "יש שינוי תודעתי לגבי מקצועות החינוך וההוראה. המורה אינו המרכז, אלא התלמיד. אם בעבר המורה היה מקור הסמכות היחיד הרי שכיום, בעידן הטכנולוגי, מקורות המידע והסמכות שונים ומגוונים", מסבירה פרופ' דוידוביץ' את החזון החינוכי החדש שבאוניברסיטת אריאל מניחים בפתחם של הסטודנטים להוראה. "השאלה שאנו מבקשים שהמורה ישאל את עצמו היא עם מה יצאו התלמידים מהשיעור? מה יהיה הערך המוסף שיוענק להם מהמורה? בנוסף, התפקיד החשוב של המורה - לאתגר את הלומד. אנחנו מלמדים איך להנחות ולמקד את החומר, איך להנגיש את החומר לתלמיד. חשוב להבין זאת, כי זה משנה את תפיסת התפקיד של המורה. חלפו ימי הדפים וההכתבות, וזה מתחיל היום כבר בכיתות הנמוכות. הלמידה היא פעילה, והפעילות דורשת מהתלמיד לעבוד, ללמוד אחרת. באוניברסיטת אריאל אנחנו שואלים את עצמנו מה אנחנו רוצים מהתלמידים שלנו, לא רק כאן ועכשיו אלא איך להכשיר אותם לשוק העבודה, להמשך ללימודים מתקדמים ולתרומה לחברה. זה דורש מאתנו פעילויות אחרות ומשאבים אחרים. הכול משתנה - מהתכנים ועד לעיצוב הכיתה".

      את כל זאת עושים באריאל באמצעות שילוב של יצירתיות, טכנולוגיה וערכים. מעבר לתכנים עדכניים כגון ניהול עסקי וכלכלה שלומדים הסטודנטים (לצד הוראת ספרות, היסטוריה, ארץ ישראל וארכיאולוגיה וערבית), גם הדרך שבה לומדים היא ייחודית. "בעיר אריאל פועל פארק אתגרים ובו אנחנו עורכים תחרויות שבהן הסטודנטים לומדים אחרת", אומרת פרופ' דוידוביץ', "זאת דרך חווייתית ללמוד מהי עבודת צוות, מנהיגות ושיטות להשפיע על אחרים. בנוסף, יש לנו מרכז סימולציה חדשני מאוד בתפישה שלו, שבו המורים חווים התנסויות שונות. הכול מצולם ואפשר אחר כך לנתח את הביצועים. לדוגמה, אנחנו נעזרים בשחקני תיאטרון, אשר משתלבים ללא ידיעת הסטודנטים בשיעור, והם יוצרים מצבים שהסטודנטים לומדים להגיב אליהם, כגון הפרעות שונות או התנהגות חריגה. אנחנו גם מבקרים בהצגות שעלילתן קשורה לחינוך ומקיימים פעילויות נוספות מחוץ לכיתות. קבוצות הוואטסאפ של הסטודנטים הן דרך נפלאה להעשיר זה את זה במידע ובחוויות ובזכותו השיעור באוניברסיטה ממשיך גם אחרי שהוא מסתיים בפועל. אנחנו מחברים את האקדמיה לבית הספר באמצעות חדשנות וחשיבה אחרת".

      "באוניברסיטת אריאל שמים דגש על מקצועות החינוך וההוראה והמסלול לתעודת הוראה, ורואים בו ככזה שעומד בשורה אחת עם מקצועות הכלכלה, ההנדסה והבריאות", מסכמת פרופ' דוידוביץ', "אריאל היא אוניברסיטה צעירה, עם כוח שמשלב ותיקים וצעירים, והיא מהווה במה גם לאנשים בעלי ניסיון וגם לחדשנות. אוניברסיטת אריאל אוהבת אתגרים, קולטת אותם ומנסה לעשות דברים אחרת. החוג שפתחנו להכשרת מורים הוא משהו 'אחר' שמוביל לדרך חדשה".