פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בטיפול, הגרסה שלא הכרתם ותוכלו ללמוד בעצמכם

      "עובד סוציאלי שמסיים תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מוכשר לטיפול בדיוק כמו פסיכולוג", אומרת ד"ר יונה ברסלר, ראשת התוכנית לתואר שני בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל. מה דומה ומה שונה בין המקצועות ומהו היתרון של התכנית לתואר שני? התשובות בפנים

      טיפול פסיכולוגי (ShutterStock)
      "בעבודה סוציאלית אנחנו רואים את האדם כחלק ממערכת חברתית ומשפחתית" (צילום: ShutterStock)

      למשמע השם "עובד סוציאלי" רבים מאתנו מדמיינים את עובדת הרווחה, שמגיעה אחת לשבוע או חודש לביקור בית ומוודאת שהילדים בידיים טובות, שיש אוכל במקרר ושאיש איננו בסכנה. האמת היא שכל אחד מאתנו - גם אלה המשתייכים לשכבה סוציו-אקונומית גבוהה, יכולים להרוויח ממפגש טיפולי עם עובד סוציאלי קליני. למעשה, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכולוגים קליניים רבים ממלאים את אותו התפקיד - טיפול באמצעות שיחות, הלא הוא פסיכותרפיה.

      המטופלת הראשונה של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, ברטה פפנהיים, הייתה גם העובדת הסוציאלית הראשונה. אולי שם, בחדר הטיפולים של פרויד, נרקם הקשר בין שני המקצועות. "עובד סוציאלי שמסיים תכנית של תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית יכול לטפל באותה מידה שפסיכולוג מטפל. אך חשוב להבין שהגישה מעט שונה", אומרת ד"ר יונה ברסלר, ראשת התכנית לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל, ומסבירה על הדומה והשונה בין עובד סוציאלי קליני לפסיכולוג קליני. "עבודה סוציאלית - גם בתואר הראשון וגם בתואר השני, שמה דגש על ההקשר, על המערכת - החברה והמשפחה שבה חי המטופל".

      במה זה בא לידי ביטוי?

      "הכשרה של פסיכולוג כוללת בדרך כלל צלילה לנפש האדם, ולא תמיד עם התייחסות לסביבה שלו. בעבודה סוציאלית אנחנו רואים את האדם כחלק ממערכת חברתית ומשפחתית. הגישה היא שעל מנת שיוכל להשתנות ולהשתפר חייבים להתבונן בהקשר הרחב יותר. מטפלים, למשל, בנער, אבל גם במשפחה - שתיתן גב לשינויים שעוברים על הנער וכדי שהוא יוכל להתמיד בהם. הראייה המערכתית מאוד מאפיינת עבודה סוציאלית - אנחנו רואים את האדם כמי שחי בחברה, במשפחה, לא רק בחדר הטיפולים".

      עזרה נפשית (ShutterStock)
      "התכנית לתואר שני באוניברסיטת אריאל מכשירה את הסטודנטים להיות תרפיסטים גם בתחום הטיפול הזוגי והמשפחתי וגם בתחום בריאות הנפש (צילום: ShutterStock)

      ומה לגבי טיפול פרטני של מבוגרים?

      "היום בבתי חולים לבריאות הנפש נכנס טיפול משפחתי וזוגי גם כשמדובר באדם מבוגר שסובל מדיכאון, מפוסט טראומה וכיוצא באלה. בדרך כלל מי שיבצע את הטיפול הזוגי והמשפחתי במסגרות האלו הם עובדים סוציאליים. גם אדם מבוגר לא חי בבועה והשינויים צריכים להתרחש גם בקרב הקרובים אליו, כל שכן בתחום הבריאות. כשמלווים אדם חולה המשפחה חייבת לתמוך בו".

      איך אתם מספקים לסטודנטים שלכם את המצע להפוך למטפלים?

      "התכנית לתואר שני באוניברסיטת אריאל מכשירה את הסטודנטים להיות תרפיסטים בשני תחומים. התחום הראשון הוא טיפול זוגי ומשפחתי. כל הקורסים בתחום זה עונים גם על דרישות האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, וזה יתרון גדול כי זה חוסך שלוש שנים של תכניות השלמה. זה מעין 'אחד פלוס אחד' - תואר שני והכנה להסמכה. רוב המוסדות האקדמיים לא נותנים את זה.

      "התחום הנוסף הוא בריאות ובריאות נפש - טיפול פרטני שמאפשר גם דלת כניסה לבית ספר לפסיכותרפיה. הרבה עובדים סוציאליים מעוניינים להגיע אליו.

      "את שני התחומים אפשר ללמוד במסלול עם תזה, המיועד למי שרוצה להמשיך לדוקטורט, ובמסלול עם עבודת גמר".

      ומה לגבי ההכשרה המעשית?

      "כיוון שזה מסלול קליני, בשנה האחרונה אנחנו מחברים את הסטודנטים למקומות הכשרה שבהם הם עושים מאה שעות טיפול בפיקוחם של מדריכים מוסמכים בתחום. השעות האלה מוכרות גם הן על ידי האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, שדורשת גם הכשרה מעשית כמובן. המדריך המיומן מקבל את השכר מהאוניברסיטה. זה מקל מאוד על הסטודנט. אצלנו שכר הלימוד כולל את ההדרכה, לעומת מוסדות אחרים, שבהם הסטודנט נאלץ בדרך כלל לשלם גם עליה".

      "אנחנו מקיימים גם סדנאות לפיתוח האני המקצועי בתוך כותלי בית הספר. בית הספר לא מאוד גדול והסטודנטים מרגישים בו יחס אישי. המרצים מכירים את הסטודנט, ואני מכירה באופן אישי חלק גדול מהסטודנטים".