פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הסכנה השקטה שמאיימת על מדינת ישראל

      "המדינה שכחה שהיא במזה"ת וזנחה את הערבית, זו טעות אסטרטגית", אומר ד"ר רונן א. כהן, ראש המחלקה ללימודי מזה"ת ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל, מחלקה ייחודית שיוצרת מהפכה - לימודי ערבית, תעודת הוראה והתמחות מעשית שמסייעת להשתלב במשרדי ממשלה ובמערכת החינוך

      ספר בערבית (ShutterStock)
      יודעים מה כתוב פה? סביר להניח שלא (צילום: ShutterStock)

      בשנים האחרונות השפה הערבית מאבדת אחיזה בקרב הציבור היהודי ויש לכך השפעה שלילית אדירה על מדינת ישראל בכל הקשור לתרבות וחברה, כלכלה וביטחון. פחות ופחות בתי ספר מלמדים את השפה ובשנים הקרובות יפרשו 400 מורים לערבית וימלאו את השורות כ-100 בלבד. כך שמסה קריטית של מסיימי תיכון לא מממשים את פוטנציאל הערבית שלהם. אמנם צה"ל ומשרד הביטחון מכשירים את אנשיהם, אבל מספר התלמידים שמתמקצעים בערבית ברמת בגרות של חמש יחידות הולך ופוחת. הערבית נזנחת.

      "היעלמות הערבית בישראל היא בעיה אסטרטגית, מדינת ישראל זנחה את הערבית", אומר ד"ר רונן א. כהן, ראש המחלקה ללימודי מזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל, "המדינה משקיעה יותר בטכנולוגיות ובתחומים שמניבים הכנסות כספיות ואם נתייחס לחוק הלאום, אז המדינה שכחה שהיא חלק מהמזרח התיכון והשפה הערבית היא השפה ששולטת פה מאות שנים".

      ההתרחקות מהשפה הערבית גורמת לכך שישראל מבינה פחות טוב את האזור שבו היא נמצאת. "ישנם מעט אנליסטים איכותיים לניתוח והערכה של מדיניות שקשורה למזרח התיכון", מסביר ד"ר כהן כיצד משפיעה היחלשותה של הערבית, "יש בדרג הנמוך מלקטי מודיעין ויש את הדרג העליון של מקבלי ההחלטות וכמעט אין דרג ביניים של אקדמאים שיודעים לנתח ולהפיק ניירות עמדה. גם במשרד החוץ והכלכלה ולא רק במשרד הביטחון או החוץ. אם בעבר ילידי ארצות ערב התמזגו במערכות המודיעין כיום זה לא קורה, ההכשרה של כיתות י'-י"ב היא מינורית ובצבא עושים תהליך למידה שלא מספיק ברמה אסטרטגית".

      מדובר בבעיה לאומית, לא פחות. המחלקה ללימודי מזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל זיהתה את הבעיה ויצרה תכנית לימודים ייחודית בארץ, המשלבת את לימודי השפה הערבית כחלק אינטגרלי מלימודי התואר, והיא היחידה בארץ שמשלבת באופן מובנה את לימודי המזרחנות מדעי המדינה, הערבית וההרחבה בלימודי ישראל.

      סיור רמדאן באום אל-פחם וברטעה (מערכת וואלה! NEWS , ניר יהב)
      הריחוק התרבותי הולך ומתעצם. סיור רמדאן באום אל פאחם, שנת 2015 (צילום: ניר יהב)

      שליטה גבוהה בערבית ותעודת הוראה

      "בעבר, כדי לעשות תעודת הוראה בערבית היית צריך להיות בוגר לימודי ערבית או לעשות השלמות רבות. לאור הבעיה המסתמנת משרד החינוך הוציא חוזר לפיו גם בוגרי תואר במזרחנות, שהשלימו רשימת קורסי חובה, יוכלו להשתלב בלימודי הוראת הערבית ובעתיד לעבוד כמורים לערבית", אומר ד"ר כהן. "התכנית שלנו אושרה במועצה להשכלה גבוהה ואנחנו המחלקה הראשונה בישראל המעניקה תעודת הוראה בערבית עם ההשלמות הנדרשות".

      תכנית זו, שהיא ייחודית בנוף לימודי המזרחנות ומדעי המדינה בישראל, מציעה שילוב דיסציפלינרי של מדעי הרוח והחברה. מסלול לימודים זה לא רק מעניק לסטודנטים שליטה בשפה הערבית, אלא גם ידע נרחב על המזרח התיכון והיחסים הבינלאומיים ויכולת ניתוח והערכה שמכשירים את הבוגרים להשתלבות במערכות שונות כגון משרדי ממשלה, מכוני מחקר ואקדמיה.

      מסלול לימודי מזרחנות ומדע המדינה זוכה לפופולריות גבוהה. הערבית מסקרנת מאוד את הסטודנטים, שמתחילים ללמוד את השפה משלב הכרת האותיות, דרך קריאת עיתונות, ערבית מדוברת ועד לניתוח טקסטים ספרותיים ודתיים שדרכם הם מבינים את העולם הערבי והמוסלמי. "מדהים לראות את הסטודנטים מתחילים מאפס ופתאום קוראים ומבינים עולם שלם שנפרס מולם, הם מתרגשים ורוצים עוד ועוד", אומר ד"ר כהן, "מעבר להשתלבות במשרדי ממשלה וגופי מחקר, התואר פותח גם אפשרות להפוך למורה לערבית. יש חסך במורים ומשרד החינוך הבין שיש לשנות את המצב. הסטודנטים מבינים שזה תואר עם אופק מקצועי רחב וממשי. גייסנו את האנשים הקיימים במערכת לצד חדשים ובנינו תכנית שעומדת בכל פרמטר מקצועי ואקדמי והיא אושרה".

      "אנחנו מכירים את המערכות מבפנים ותכנית הלימודים עונה על הצרכים"

      לצד תעודת ההוראה נפתח גם מסלול חדש וייחודי של התמחות כאנליסט מזרח תיכוני - איש מקצוע שמנתח מידע רב לכדי סקירה טקטית ואסטרטגית ומנחה לגבי צעדים מעשיים. במסלול זה נלמדים קורסי העשרה הנלמדים על ידי אנשים מהשטח ומלווים אותו אנשי מקצוע מצה"ל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון.

      "הסטודנטים נהנים ולומדים המון מהסימולציות שאנחנו עורכים. הם מקבלים לדוגמה אירוע מסוים במזרח התיכון, נניח קבוצה שיעית חדשה שצומחת בעזה ורוצה להכות שורשים ברצועה בפרט ובעולם השיעה בכלל", אומר ד"ר כהן, "עכשיו הם צריכים להבין - מניחים לזה או מגיבים בדרך כלשהי? מי מממן את הארגון? מהו מטרותיו? האם הארגון פותח בתי ספר ומגייס כספים? האם הוא אלטרנטיבה שיעית לחמאס הסוני? על מי הארגון מאיים? ואז צריך לחשוב מה עושים עם הארגון הזה ולנתח דרכי פעולה. האם הארגון הוא זרוע של איראן שיש להרחיקה כמו שעושים בגבול ברמת הגולן? האם לייבש את מקורות ההכנסה שלהם? הסטודנטים ממליצים על דרך הפעולה בהתאם לניתוח שלהם. אלה תהליכים שמעניקים לא רק ידע אלא גם הכשרה. בסוף המסלול מומחים מקצועיים מהזירות השונות בוחנים את הסטודנטים ונותנים לנו בכך גם תו תקן מקצועי, כאנשי חינוך באקדמיה".

      "אנחנו מכירים את המערכות מבפנים ותכנית הלימודים עונה על הצרכים", מוסיף ד"ר כהן, "המערכות מתפתחות ומשתנות וחומר הלימוד משתנה בהתאם. הסטודנטים לומדים מושגים ותהליכים בעולם הסייבר, כדי שיוכלו בעתיד כאנליסטים לדבר את השפה בתחום".

      האיום האלקטרוני: חמ"ל הסייבר של אגף התקשוב בצה"ל נחשף לראשונה (דובר צה"ל)
      חמ"ל אגף הסייבר בצה"ל (צילום: דובר צה"ל)

      מודל האו"ם - דיבייטים באנגלית, סימולציות מול מצלמה והכוונה מקצועית

      במחלקה ללימודי המזה"ת קיים גם החוג למדעי המדינה שבו מכשירים את הסטודנטים להשתלבות במשרד החוץ ועולם ההסברה. בדומה למסלול המזרחנות, לידע התיאורטי נלווית הכשרה מעשית.

      "אחת הסימולציות שאנחנו עורכים, והסטודנטים מאוד אוהבים, היא סימולציית 'מודל האו"ם. הקורסים נלמדים באנגלית, זו השפה הדיפלומטית שהסטודנטים חייבים לשלוט בה על בוריה'", מפרט ד"ר כהן, "כל סטודנט או קבוצת סטודנטים מייצגים מדינה מסוימת, לומדים אותה לעומק, ועליהם לייצג אותה במספר זירות ובתרחישים מסוימים. בנוסף, הסטודנטים לומדים את אמנות הדיבייט, עמידה מול קהל ומול מצלמה. השתתפנו לאחרונה בתחרות דיבייט עולמית מאוד יוקרתית בהולנד והסטודנטים שלנו זכו במקום השלישי. זה הישג מדהים ומחייב, כי עלינו לשמר את ההישגים ולשפר אותם. האוניברסיטה נרתמת עם כל המשאבים כדי לפתח את המסלול".

      בנוסף, אוניברסיטת אריאל מסייעת לסטודנטים לבנות את הקריירה במקצוע או בתחום שאליו הם שואפים להגיע. מרצה בכירה בסגל ההוראה משבצת את הסטודנטים בגופים ומשרדים שונים דוגמת משרד החוץ, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עיריות ועוד ובמקומות אלה הסטודנטים מתמחים בעבודה, צוברים ניסיון, מתמקצעים ויוצאים לשוק העבודה עם רזומה וקשרים.

      "בנינו סדנת תכנון קריירה שבה הסטודנטים נעזרים בפסיכולוג ארגוני, לומדים כיצד להציג את עצמם בריאיון עבודה, עוברים סימולציות מצולמות ולומדים מהן הנקודות החזקות אצלם ומה עליהם לשפר", אומר ד"ר כהן, "הם מתאמנים לקראת ראיונות הקבלה למשרד החוץ, משרד ראש הממשלה או משרדים ממשלתיים אחרים ויחד עם התמחות בערבית ותעודת הוראה בערבית הם יוצאים עם סט כלים גדול ביד. הכול במחלקה שהיא יחידה מסוגה בעולם - מחלקה שמלמדת מזרח תיכון, מדע המדינה וערבית, ויש לה מרכז מחקר ושני כתבי עת אקדמיים".