פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      למה מפרידים בין נשים לגברים בכותל? התשובה מתחילה כאן

      "רבותי ההיסטוריה חוזרת, שוב דבר לא אבד לא נשכח...". עם נושאי לימוד רחבים ומעמיקים וסגל מרצים שחי את האקטואליה - כשתסיימו את הלימודים בחוג להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה באוניברסיטת אריאל, תבינו הרבה יותר טוב את המציאות העכשווית וגם תדעו כיצד להשפיע עליה

      נשות הכותל מבריחות ספר תורה לכותל (יח"צ , מרים אלסטר)
      נשות הכותל עם ספר תורה (צילום: מרים אלסטר)

      עם יד על הלב, אם נשאל אתכם על שורש המחלוקת לגבי שטח התפילה ברחבת הכותל, או מה בדיוק היה חלקם של הפולנים בשואה ומדוע "החוק הפולני" שנוי כל כך במחלוקת, מה תדעו להשיב? ונניח שעקבתם קצת אחרי החדשות ותדעו לספק תשובה - אם נמשיך ונשאל אתכם שאלות לעומק, יהיה לכם מה לענות? החיים בישראל מרתקים ולא פעם קשה לנו להבין את השפעת ההתנגשות בין המציאות הנוכחית להיסטוריה על חיינו, והבנה עמוקה של המתח הזה שבין העכשיו לעבר מאפשרת לעצב מחדש את החיים בישראל. ומי אותם אלה שיעצבו? אתם, כמובן.

      "אנחנו נותנים לסטודנטים את הכלים להבנת הבעיות האקטואליות, ומה הם השורשים וההיסטוריה שלהם, בעיקר לגבי נושאים שנויים במחלוקת", אומרת פרופ' לאה מקובצקי, ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה באוניברסיטת אריאל. "לדוגמה, במהלך התואר נלמד קורס העוסק בזרמי היהדות בארה"ב - קונסרבטיבים, רפורמים ואורתודוקסים. סוגיית נשות הכותל, חוק הגיור, יחסי יהדות ארה"ב וישראל ונושאים נוספים מקבלים הבנה חדשה לאור הלימוד בקורס", היא אומרת, "אצלנו מלמדים גם את נושא האנטישמיות בארצות הנצרות והאסלאם - שהפך לאקטואלי מאוד בסוגיות כגון 'החוק הפולני', בהתבטאויות של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן ועוד. בין הקורסים המתודולוגיים שנלמדים - קורס חשוב לחשיבה היסטורית". בסופם של לימודים מרתקים הסטודנטים בחוג להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה באוניברסיטת אריאל רוכשים יכולות וידע המכשירים אותם להבין ולדעת, ובהמשך להשפיע על תחומים שונים בחיי היומיום בארץ.

      להבין את ישראל והיהדות באופן עמוק ומרתק

      החוג להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה הוקם באריאל לפני שנתיים בלבד, ולכן, לבד מראייה חדשנית ואקטואלית, הסטודנטים זוכים ליחס כמעט של "אחד על אחד" מסגל ההוראה. בנוסף לתואר הראשון בתחום קיים אופק מחקרי, וכמה עשרות סטודנטים כל שנה לומדים לתואר שני במורשת ישראל, רובם במסלול עם עבודת מחקר (תזה) לצד כ-40 דוקטורנטים.

      "מגוון הנושאים הנלמד בחוג הוא נרחב, הקורסים מגוונים ומכילים את כל מה שחשוב לדעת על ההיסטוריה של העם היהודי מראשית העת החדשה ועד היום", מצביעה פרופ' מקובצקי על מה שמייחד את החוג, בראשו היא עומדת, לעומת חוגים מקבילים באוניברסיטאות אחרות. "למשל הסטודנטים לומדים על יהדות גרמניה והולנד, יהדות בריטניה, תוך דגש מיוחד על יהדות ארה"ב. כמו כן, הסטודנטים לומדים על יהדות בארצות האסלאם בעת החדשה, על תולדות הציונות וכן קורס על הציונות בארצות האסלאם".

      לצד כל אלו, מושם דגש מיוחד על לימודי יהדות ברית המועצות, על תנועות וזרמים רוחניים בהיסטוריה היהודית דוגמת תנועת ההשכלה והקראות, לצד לימוד מעמיק של תולדות האנטישמיות, תולדות השואה, תגובות היהודים לשואה, תולדות המדינה שבדרך ותולדות מדינת ישראל עד מלחמת ששת הימים.

      מצבות שבורות בבית קברות יהודי בעיר פילדלפיה, ארה"ב, 27 בפברואר 2017 (רויטרס)
      "מושם דגש מיוחד על לימודי תנועות וזרמים רוחניים בהיסטוריה היהודית דוגמת תנועת ההשכלה והקראות, לצד לימוד מעמיק של תולדות האנטישמיות". מצבות שהושחתו בית הקברות היהודי בפילדלפיה (צילום: רויטרס)

      "אלו הם רק חלק מהקורסים", מסבירה פרופ' מקובצקי, "והמיוחד בתכנית החוג באריאל שהקורסים ניתנים בצורה מוסדרת, כך שהסטודנט רוכש מידע עצום על כל ההיבטים של העם היהודי בעת החדשה". היתרון הבולט של החוג בעניין זה הוא שקורסי החובה מקיפים מגוון רחב מאוד של נושאים, והסטודנט לא נאלץ לבחור איזה קורס ללמוד ועל איזה נושא לוותר.

      רוב המרצים בחוג הם חוקרים בעל שם עולמי ומובילים את חזית המחקר בתחומם. יחד עם זאת, מדובר במוסד אקדמי בו הסטודנטים זוכים ליחס בגובה העיניים, רחוק מדימוי "מגדל השן" שדבק באקדמיה. "המרצים שלנו", אומרת פרופ' מקובצקי, "מקדישים לסטודנטים זמן רב, משוחחים אתם ודלתם פתוחה תמיד. זה מעניק לסטודנט גישה טובה יותר לחומר שנלמד ולמחקר. אזכיר חוקרים צעירים כגון פרופ' אהוד מנור, ד"ר קיריל פפרמן, ד"ר אסף ידידיה, ד"ר יואל מרציאנו, ד"ר גולדה אחיעזר. משובי הסטודנטים לאיכות ההוראה שלהם מצוינים והסטודנטים מרבים לדבר בשבחם".

      לא מעט סטודנטים בחוג ממשיכים לתארים מתקדמים וזאת בזכות איכותו של החוג להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה.

      "ישנה נטייה בקרב תלמידי התארים המתקדמים לכתיבת עבודות יסוד בהיסטוריה, מחשבת ישראל, תלמוד, ספרות, ארכיאולוגיה וכיוצא באלו, לצד כתיבת מחקרים בין-תחומיים", מסכמת פרופ' מקובצקי, "הסטודנטים נהנים מאד מחיי הקמפוס וישנה פעילות נרחבת של אגודת הסטודנטים - מסיבות והופעות חיות, הרצאות ועוד. בקמפוס קיים גם בית מדרש לסטודנטים שרוצים בנוסף ללמוד שיעורי תורה. אנחנו ממליצים לסטודנטים לשלב את הלימודים בחוג להיסטוריה עם החוג לארץ ישראל וארכיאולוגיה או עם החוג לספרות עברית בכדי להשלים את "הפאזל" התרבותי, היסטורי, חברתי של הידע וההבנה על עם ישראל".