פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מנסים להרזות? הקשר בין המשקל שלכם לעבודה ולמשפחה

      מה מחבר בין שיעורי כלכלת הבית של פעם לאכילה נכונה? במחלקה למדעי התזונה בבית הספר למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל מלמדים וחוקרים את התחום המתקדם ביותר של הרגלי התזונה והמסקנות מרתקות. ראשת המחלקה פרופ' מונה בועז: "היום תזונאי חייב לדעת לתרגם מחקר לעשייה"

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      להצלחה בשינוי מצבנו הבריאותי תורם גורם מרכזי נוסף, חיצוני לנו - הקהילה שבה אנחנו חיים (צילום: ShutterStock)

      נהוג לחשוב ששיפורים בתחום התזונה מתרחשים בין אדם לבין עצמו: אם נאכל פחות תפוחי אדמה, פחות לחם לבן ויותר אורז מלא וירקות נצליח לרדת במשקל ולהצר היקפים. הכול נכון, אבל להצלחה בשינוי מצבנו הבריאותי תורם גורם מרכזי נוסף, חיצוני לנו - הקהילה שבה אנחנו חיים. מהו תפקיד הסביבה ומהי השפעת הקהילה בשינוי הרגלי התזונה? "בעבר הלא רחוק נהוג היה לשלב תכנים הקשורים באכילה בשיעורי כלכלת הבית", אומרת פרופ' מונה בועז, ראש המחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל וראש המחלקה לאפידמיולוגיה ומחקר במרכז הרפואי וולפסון. "התלמידים היו לומדים לתפור כפתור, להעביר סמרטוט, לבשל מרק עגבניות, ועל הדרך גם מקבלים שיעור בתזונה נכונה. עם השנים נעלמו, מסיבות כאלו ואחרות, שיעורי כלכלת הבית ממערכת השעות של בית הספר, ואיתם גם אלמנט חשוב ובסיסי: תזונה נכונה היא חלק משגרת חייו של אדם, וכדי לתמוך בה הוא זקוק לסביבה מתאימה".

      "אנחנו מבינים היום שיש בזה מן ההיגיון", מסבירה פרופ' בועז, "לא שצריך לחזור לשיעורי כלכלת בית וללמד תפירה ובישול, אבל אחרי 20 שנה ללא הקורס הזה, אנחנו מבינים שיש מקום להבנה של תפקיד הבית בהרגלי האכילה והקשר בין כלכלה פיננסית לכלכלת מזון".

      האלמנט הזה הוא עיקרון מנחה בלימודים במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, בניצוחה של פרופ' בועז. "בתכנית הלימודים שלנו קיים סמינר על בריאות הציבור, ובמסגרתו הסטודנטים יוצאים לשדה ובודקים מה קורה בבית ספר, בבית חולים או במפעל. הם משתתפים בתכנית של wellness (מונח המתייחס לכלל היבטי החיים של המטופל). יש לנו, למשל, תכנית של האכלת חולים בבתי חולים. רשמית, האכלת חולים איננה התפקיד של הדיאטן, אבל החוויה הזו מאפשרת לו להרגיש את האדם המטופל ולהבין את הרגישות הנדרשת בעיסוק בתזונה קלינית".

      150 עובדי מפעל ותכנית תזונה אחת

      דוגמה נוספת לסמינר בריאות הציבור היא עבודת מחקר שאורית יונה, דוקטורנטית במחלקה, מנהלת במפעל "הארכיברים" (שמספק שירותי ארכיב וגניזה). יונה כתבה תכנית התערבות מניעתית במפעל, שבו מועסקים כמאה וחמישים עובדים. כל משתתף בתכנית קיבל ייעוץ אישי וניסוח של מטרות אישיות - ירידה במשקל, הפחתת אחוזי שומן, שינוי הרגלי אכילה או שיפור במדדי הביוכימיה. במסגרת העבודה העובדים משתתפים בקבוצות תמיכה, בשיחות עם תזונאים ובשיעורי ספורט. "יש לנו כבר נתוני ביניים - עובדים שהחליטו על ירידה במשקל ירדו, מי שהחליט להפחית אחוזי שומן הצליח גם כן. את מדדי הביוכימיה בדם נקבל באוקטובר", מסבירה בועז.

      אישה אוכלת יוגורט (ShutterStock)
      "עובדים שהחליטו על ירידה במשקל ירדו, מי שהחליט להפחית אחוזי שומן הצליח גם כן" (צילום: ShutterStock)

      חובת ההוכחה

      במחלקה למדעי התזונה באריאל קיימת כרגע תכנית לתואר ראשון. פיתוח התואר השני הושלם והוא עומד כרגע בפני אישור של המועצה להשכלה גבוהה. כאשר סטודנט בחוג מסיים את הלימודים הוא מקבל הפניה לסטאז', אחריו הוא עושה את המבחן הארצי של משרד הבריאות, ומקבל את רישיון העיסוק בתזונה קלינית.

      "הבוגרים שלנו, באופן עקבי, מקבלים את הציונים הטובים ביותר בארץ במבחן הארצי ואנחנו מאוד גאים בזה", מספרת בועז, ומסבירה שלצד הלימודים בחזית הקדמה והחדשנות והתמקדות בתחומים כתזונת ילדים, תזונת קשישים, ביו-כימיה קלינית, מזונות פונקציונאליים, אפידמיולוגיה של השמנת יתר ועוד חלק מהסיבה היא כנראה הקשר הטוב שבין הסגל האקדמי לסטודנטים. "רוב המרצים פתוחים מאוד לסטודנטים ורוצים לעזור וללמד. הסטודנטים מרוצים מהלימודים וזה מתבטא בציונים מאוד גבוהים. אני גם בקשר עם ראשי המחלקות בבתי החולים ושואלת על הבוגרים, והפידבק חיובי מאוד. אחוז גבוה מאוד מתקבל לעבודה אחרי הסטאז'. זאת אומרת שהצלחנו".

      "כל אחד בצוות שלנו הוא דיאטן מוסמך וחלק גם אפידמיולוגיים ולכן הגישה היא מניעתית וקהילתית. אנחנו מדגישים את הצורך בחינוך, בתכניות למניעת השמנה למניעת מחלות כרוניות ומתעקשים שכל מה שנאמר בשיעורים יהיה מבוסס על הוכחות ומחקרים (evidence based)", מסבירה פרופ' בועז ומדגישה שזה גם ההבדל בין תזונה קלינית לגישות אלטרנטיביות למיניהן. "אני לא יודעת עד כמה הציבור מבחין בחשיבות של ההוכחה ואי אפשר להאשים אותו בכך. זה תלוי בנו, אנשי המקצוע. אנחנו צריכים לחנך. הדגש על הוכחה מאפיין את התחום בשנים האחרונות לעומת שנים עברו, שבהן הגישה הייתה יותר 'אמנותית'. היום תזונאי חייב לדעת לתרגם מחקר לעשייה קלינית, ואנחנו מלמדים את התורה הזאת".