כיצד נטע אלחמיסטר הפכה להיות "סלב" ומהם הגורמים שהפכו אותה לכוכבת רשת? מה עובר על החברה הישראלית בעקבות שילוב נשים ביחידות מעורבות בצה"ל? מדוע עובדים זרים מהפיליפינים מקבלים בישראל יחס מיוחד? מהו בדיוק "פייק ניוז" ואיך הוא נוצר? כל אלו הן חלק משלל הסוגיות המרתקות, שנחקרות בימים אלו בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל בשומרון.
"תחום המחקר ה'חם' כיום בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל הוא הסוציולוגיה של האינטרנט, או מה שנקרא 'סוציולוגיה דיגיטלית' - אנחנו עורכים מחקרים על 'מיקרו-סלבריטאים' (ידועני זוטא), על 'פייק ניוז' ועל מנהיגות ברשתות חברתיות", אומר ד"ר עוזי בן שלום, ראש החוג לסוציולוגיה באוניברסיטה, "בנוסף, מתבצע מחקר גדול על הקשר בין תקשורת בין אוהדים באינטרנט ואיך היא באה לידי ביטוי בהתנהגות במגרשי הכדורגל והכדורסל".
הסיבה שגורמת לפיליפינים לרצות לעבוד בישראל
גם תחומים כגון הגירה וקהילה הם חלק מהפסיפס המחקרי בחוג, בו תלמידים לתואר ראשון כבר משתלבים בשנת הלימודים האחרונה במחקרים מתקדמים. "אנחנו בוחנים את מצבם של מהגרי עבודה בישראל, במיוחד מן הקהילה הפיליפינית", מספר ד"ר בן שלום, "ישנם גם מחקרים בתחום של העלייה לישראל וההסתגלות לחיים בה. בנוסף, מתבצעים בחוג מחקרים על התנהגות האדם בקרב ובמהלך פיגועי טרור, חלקם תוך ניתוח של מידע אינטרנטי. נחקרת השפעת המצב הביטחוני על תגובות הציבור וכושר הסתגלותו".
"מחקר השוואתי בקרב מהגרי עבודה מהפיליפינים מצא כי למרות התנאים המגבילים של עבודתם בארץ - טיפול בקשישים מסביב לשעון במשך שישה ימים בשבוע - הם מעדיפים לעבוד בישראל על פני מדינות אחרות", מספר ד"ר בן שלום על אחד הגילויים המעניינים שהתגלו במסגרת מחקרי החוג. "ההעדפה נובעת, בין היתר, מהיחס המכבד לו זוכים המטפלים הפיליפינים, ברוב המקרים, ממעסיקיהם הישראלים, בעוד שבמדינות אחרות, למשל הונג קונג, חשות העובדות הפיליפיניות שההתייחסות אליהן היא כאל 'שפחות', בארץ הן מרגישות יחס של 'בת משפחה'".
היחסים בין ציבורים שונים בישראל לבין צה"ל הם נושא מורכב בחברה הישראלית. מתווה חוק הגיוס מעורר המחלוקת וחוק הלאום, שיצר תסכול בקרב בני העדה הדרוזית, הן דוגמאות עכשוויות ליחסים מורכבים אלה. מה הם השינויים הבולטים בשנים האחרונות בהקשר הזה? בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת אריאל חוקרים גם את התחום הזה. "הפיכת הצבא לזירת מאבקים בין קבוצות חברתיות היא תופעה חשובה בחברה הישראלית", אומר ד"ר בן שלום. "החוקרים בחוג שלנו עוסקים במגוון של תחומים תחת כותרת רחבה זו ובכלל זה: כיצד פועלות יחידות מבצעיות מעורבות מבחינה מגדרית? כיצד משתנה בחברה הישראלית היחס לשכול, לגבורה ולהקרבה? מחקרים אחרים עוסקים במנהיגות צבאית נוכח ההשפעות הרבות של המאבקים התרבותיים והחברתיים בחברה הישראלית. הצבא משתף את אנשי החוג בדרכים שונות - כמרצים, כחוקרים במחקרים משותפים. חלק מן המחקרים בחוג נעשים במימון הצבא".
לחקור כבר במהלך התואר הראשון
כאמור, החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת אריאל גורם לסטודנטים להתמודד פנים אל פנים עם כמה מן הבעיות "הבוערות" בפניהן עומד העולם ועומדת החברה הישראלית. טכנולוגיה, הגירה, עוני, פערים חברתיים ומצוקה, פשע ועבריינות, בעיות דת ומדינה, משברים כלכליים ותוצאותיהם החברתיות ועוד. הסטודנטים מקבלים כלים שיעזרו להם לנתח את המציאות ולהבין את הפסיפס המורכב שהיא יוצרת. חלק ניכר של בוגרי החוג ממשיכים ללימודים מתקדמים, ובהם גם כאלה שסיימו את לימודי התואר השלישי.
"תלמידי התואר הראשון בחוג משתתפים בפעילות מחקרית באופן שוטף", מסכם ד"ר בן שלום, "בשנת הלימודים השלישית כל התלמידים משתתפים במחקרים מודרכים של הסגל הבכיר. אנו גאים במיוחד בתלמידים הממשיכים את לימודיהם לתארים מתקדמים באוניברסיטאות השונות בישראל. לסטודנטים מוצעת תכנית התמחות בניהול והתנהגות ארגונית בשילוב עם תעודת הסמכה: תעודת מומחה במשאבי אנוש מטעם העמותה הישראלית לחקר, פיתוח וניהול משאבי אנוש ואוניברסיטת אריאל. תכנית זו מכשירה לעבודה במערכות ארגוניות במגזרים שונים ועיסוק בניהול המשאב האנושי בארגונים. לסטודנטים מצטיינים מוצע סמינר מצטיינים, "פרקטיקום", הכולל עבודה מעשית מודרכת בתחום משאבי אנוש. רובם נקלטים בתחום זה בשוק העבודה לאחר מכן".